היינו בשבת אצל זוג חברים טובים, והנכדה הגדולה שלהם הייתה אצלם. יש להם כבר שני נכדים, והגדולה שהיא בת 6 נשארה לישון אצלם בסופ"ש כשאח שלה נשאר בבית עם ההורים שלהם. הילדה הייתה מתוקה ומקסימה ועשתה לנו הופעות וריקודים שנורא הצחיקו אותנו. כבר שכחתי כמה ילדים בגיל הזה יכולים להיות רציניים! מה שהכי היה נחמד לראות זה את החברים שלנו מתמוגגים מאושר ומגאווה מהנכדה שלהם, ואני מודה שזה קצת גרם לי לקנא בהם. גם אני רוצה כבר להיות סבתא!
רגע, אני לא רוצה להלחיץ אף אחד מהבנים שלי, אז אל תספרו להם שכתבתי את זה, אבל זה נכון! אמנם אני ובעלי עדיין צעירים אבל הרעיון שיהיו לנו פתאום ילדים קטנים בבית ממש עושה לי חשק! כבר עברו כל כך הרבה שנים מאז ששמעתי בבית צעדים קטנים ומהירים וקולות של צחוק והתלהבות שרק ילדים יודעים לעשות… איך בא לי!
אני חושבת שבמידה מסוימת אני קצת רוצה לחזור להיות ילדה ביחד עם הנכדים. כולנו אוהבים להרגיש קצת כמו ילדים לפעמים, ליהנות ולצחוק בלי לעשות חשבון, כמו כשהיינו ילדים – אבל בשביל זה צריך ילד בסביבה שיגרום לכל הסיפור הזה להיראות נורמלי ולא כמו איש מבוגר שיצא מדעתו. נורא בא לי כבר לקנות צעצועים ולהרכיב לגו ולעשות פאזלים, אני רק צריכה שותף קטן. ושוב, בלי לחץ על הילדים! כן, בטח…
יאללה, נשאר לי רק לסכם ב"בקרוב אצלי"!
אמא גנרלית 