יצאתי למשימה לבדוק את סרטי המשפחה של החג. היה קשוח. שרדתי דרדסים, תינוקות בחליפות, ג'וקר מלגו, צב ים קטלני ואת אמה ווטסון. התוצאות לפניכם: מחר הכל מתחיל למי מיועד: למשפחות רגשניות עם ילדים בוגרים. על מה הרעש: הכוכב הכי גדול בצרפת, עומר סי ("מחוברים לחיים", "מסייה שוקולד"), זוהר בדרמה קומית סוחטת דמעות לכל המשפחה. זהו להיט ענק […]
באמצעות המדריך להורה המבולבל: סרטי המשפחה של פסח — סירטונלה Sertonella
נשבר הלב מהסיפור של האמא שהתאבדה לאחר מות בנה היחיד. כל אמא יכולה להבין את עוצמת הכאב שחשה אותה האישה וחבל שאי אפשר היה להציל אותה.
אני חושבת שאני בן אדם די רגוע. אני לא נכנסת לחרדות מיותרות כמו הרבה אמהות אחרות שאני מכירה ואני נותנת לילדים שלי חופש, אבל גם לי יש דאגות וחששות בנוגע לילדים.
כשנולד תינוק אנחנו דואגים בגלל האכילה שלו, ההתפתחות, הבריאות ועוד דברים שקשורים בעיקר להישרדות שלו. בהמשך נוספות גם דאגות לגבי הצלחה בלימודים, יחסים עם החברים, אהבות ראשונות, התנהגות ועוד דברים שיותר קשורים לאופי ולעתיד של הילדים. ועדיין החשש הכי גדול של כל הורה הוא לבריאות של הילדים.
הבן האמצעי שלי למשל התחיל לרכב על אופני הרים עם חברים. ביום שבת הוא חזר מהטיול עם החברים מכוסה בשפשופים. הוא אמר שזה שטויות, רק נפילה קטנה, אבל אני חשבתי על מה שיכול היה לקרות – מכה בראש, נזק לגב או כל צרה אחרת, שלא נדע. הוא הבטיח שהוא נזהר, אבל לי זה לא הספיק, אז נתתי לו הרצאה על זה שכדאי למשל ללבוש מגני ברכיים וידיים, חוץ מהקסדה ההכרחית כמובן, ושמומלץ להיות מרוכזים רק ברכיבה ולא בדברים אחרים, כמו לשמוע מוזיקה.
ברור שכשהסברתי את כל זה לבן שלי הוא הסתכל עליי בחוסר סבלנות ורק מלמל "בסדר בסדר", אבל אני מקווה שמשהו בכל זאת נכנס לו לראש. אולי הוא כבר גדול, אבל הוא עדיין לא יודע הכל, והתפקיד שלנו כהורים לא נגמר כשהם גדלים, אלא רק משתנה. האחריות היא עלינו.
אמא גנרלית 