אני אמא לשלושה בנים, 2 כבר ממש בוגרים בני 27 ו 26 ואחד בן זקונים בן קצת יותר מ15. נכון כמו כל אמא גם אני ייחלתי לבת בצעירותי אבל אך כך שיחררתי והבנתי שזה הייעוד שלי , זה כנראה מה שאני טובה בו להיות אמא לבנים ולא הייתי מתחלפת עם אף אחת אחרת.
כל אחד הוא כל כך שונה ומיוחד ולימד אותי תוך כדי גדילה דברים על עצמי, דברים על החיים… הם גדלו להיות חברים אחד של השנים, הם משתפים אותי בהכל ואני יודעת שעשיתי משהו נכון. אז נכון לא קניתי שמלות מלמלה ונעלי בובה אבל זה כנראה בגלל שגם אני לא ממש אושיית אופנה וזה אף פעם לא בער בי.
אומרים תמיד שהבנים עוזבים והבת תמיד נשארת עם האמא, או שרק בנות יטפלו בהורים כשיזקנו והבנים ינטשו – אז אומרים…אני יודעת בוודאות שזה ממש לא המקרה שלי. קודם כל מאחלת לעצמי שלא אזדקק לעולם לטיפול ושתמיד אהיה בצד המטפל והתומך אבל גם יודעת שהבנים שלי יסעו עד לקצה השני של העולם בשבילי ותמיד יהיו שם בכל מה שאצטרך.
כמובן שלא רק אני אחראית על כל העבודה הזאת, גם בעלי שיחייה לקח ולוקח חלק משמעותי בחינוך וגידול הילדים כך שהתוצר המופלא הוא פרי העמל של שנינו.