בשבוע שעבר ניר הבן הגדול שלי סיפר לי שאבא של חבר שלו נעקץ בכמה אלפי שקלים בגלל שהוא עשה רכישה באתר לא בטוח ולא אמין והפרטי אשראי שלו נגנבו. במקרה שלו הכול הסתדר בסוף כי החברת אשראי לקחה על זה אחריות, אבל ניר אומר שזה לא תמיד ככה וכדאי מאוד להיזהר.
ואני? מה אני מבינה בזה? אני לא יודעת איך נזהרים מדברים כאלה, למרות שאני באמת משתדלת לבדוק ולוודא לפני שאני מוסרת פרטים אישיים וכאלה. אבל איך אפשר באמת לדעת? הנה לפני כמה שבועות נגיד הראיתי לבן שלי SMS שקיבלתי מאיזה חברה וישר לחצתי על הלינק שהופיע שם, כמו שאני תמיד עושה. ואז הוא אמר לי "מה את עושה? את יודעת ממי ה-SMS הזה באמת? ואם האתר שאת מדיעה אליו הוא באמת האתר של החברה? נו, באמת, מאיפה אני יודעת? מסתבר ששום דבר לא בטוח…
הילדים שלי באמת תמיד עוזרים לי בכל בעיה טכנולוגית שיש לי, אבל הם לא גרים בבית ולא תמיד זמינים בשבילי, מן הסתם. ואם אני חושדת באיזה אתר או SMS – איך אני אמורה לדעת בלי להראות להם את זה? ניר הציע שכדי להיות בטוחים, נעשה אצלנו בבית ביטוח סייבר שיגן עלינו מכל מיני תקיפות, כמו זה https://www.clalbit.co.il/clalonlineprotect/ . אני חייבת להגיד שרק מלקרוא על הביטוח הזה נכנסתי ללחץ… באמת יש כל כך הרבה דרכים להוציא ממני כסף במרמה?! מפחיד…
בגילנו אנחנו כבר פחות חדים בכל הנושאים האלה של דיגיטל ואינטרנט ומי שמלמד אותנו על העולם החדש הזה הם הרבה פעמים הילדים שלנו. ככה שהידע באמת עובר מדור לדור, רק בכיוון ההפוך ממה שחשבנו פעם… אולי ככה ייראה העתיד שלנו? הורים חסרי מושג וילדים שמלמדים אותם איך להסתדר בעולם? בקצב שהעולם משתנה, זה כבר מתחיל להישמע הגיוני…
אמא גנרלית 