כשהילדים היו קטנים, אני ובעלי היינו נאבקים אחד בשני לא מעט על שיטות החינוך שלנו. הוא תמיד היה יותר קשוח וסמכותי ממני, ואני חשבתי שאני גמישה ורכה וכל אחד מאיתנו היה בטוח שהוא צודק. הבעיה הכי גדולה הייתה כששמענו אנשים סביבנו אומרים שההורים חייבים להיות מתואמים ולהראות לילדים שלהם "חזית אחידה", כי אחרת הם יתבלבלו ולא ידעו מה הדרך הנכונה שהם צריכים להתנהג. איך אפשר להיות מאוחדים כשסגנונות ההורות שלנו כל כך שונים?
היום אני כבר יודעת שהמאמץ למצוא דרך חינוכית אחת נכונה היה לשווא. כל אחד מאיתנו עשה את שלו, כי לדעתי אי אפשר לזייף הורות – בסוף עושים ואומרים את מה שבא מהבטן, ואי אפשר ממש לשלוט בהכול. ואתם יודעים מה? הילדים יצאו בסדר גמרו. הם יודעים איך להתנהל מול אבא ואיך מול אמא ואולי בעצם זה נתן להם השקפות שונות על העולם ויכולת להתנהל עם אנשים שונים ומצבים שונים.
הכי מצחיק זה שככל שעוברות השנים, אני ובעלי מבינים יותר ויותר כמה הילדים מצפים מאיתנו לדברים שונים. למשל, הבן הגדול שלי רצה לא מזמן לקנות אוטו – הוא פנה אליי ואני הצעתי לתת לו קצת עזרה (כסף, אלא מה?), וכשהוא פנה לאבא שלו, הוא הציע לו לקחת הלוואה מהבנק – תשובות הפוכות ממש, לא? בסוף אני זאת שעזרה לו למצוא הלוואות ברגע באינטרנט https://www.bankhapoalim.co.il/wps/portal/PoalimPrivate/products?WCM_GLOBAL_CONTEXT=Poalim%20-%20Content/poalimsite/sitearea_maintabs/sitearea_motsarimvesirutim/sitearea_halvaotshrai/ashraiyashirr ובעלי היה זה שדחף לו צ'ק קטן, שיהיה לו ספתח. אולי בעצם אנחנו לא כל כך שונים כמו שחשבנו?
הורות היא לא מדע מדויק, היא מערבת הרבה מאוד ממי שאנחנו וממה שאנחנו רוצים להיות, את הפחדים שלנו והחלומות שלנו, את נקודות החולשה שלנו ואת התובנות שלנו – העיקר העיקר העיקר זה תמיד לאהוב מכל הלב!
אמא גנרלית 